מהי גנתולוגיה אוסטרית?

גנתולוגיה אוסטרית היא תיאוריה שבוחנת את הסגר מתוך נקודת מוצא של האופן שבו עוצבו הלסתות והשיניים במהלך האבולוציה של האדם ובמהלך הגדילה וההתפתחות מאז הלידה.

היא אינה מטפלת בנפרד במבנה השלד, בתנועות מפרק הלסת, בכל שן ושן ובמגע השיניים ביום ובלילה, אלא בוחנת אותם כמערכת אחת: האיבר המשמש ללעיסה (מערכת הלעיסה).

גנתולוגיה (gnathology) היא מונח המציין תחום ברפואת השיניים החוקר את הסגר ואת תפקוד הלסתות.

בפרסומים של מנהל המרפאה, כמו "תיאוריית סאטו–סלאביצ׳ק (האסכולה של הגנתולוגיה האוסטרית)", נקראת תפיסה זו גם בשמות כמו תיאוריית סאטו–סלאביצ׳ק, קונספט סאטו–סלאביצ׳ק והאסכולה של הגנתולוגיה האוסטרית.

הבדיקה והתכנון במרפאתנו נעשים בהתאם לתפיסה זו.

כך לא רק בטיפול בהפרעות במפרק הלסת (TMD), אלא גם ביישור שיניים, בתותבות ובכתרים.

רקע הפיתוח

מקורה בתפיסתו של פרופ׳ רודולף סלאביצ׳ק (1928–2022), שהיה פרופסור לפרוסתודונטיה באוניברסיטת וינה.

הפרופסור היה מעורב בפיתוח מכשירים ושיטות המחברים בין הבדיקה לתכנון, כמו שיטות לתיעוד תנועות מפרק הלסת וארטיקולטורים, ותיאוריית הסגר שלו סוכמה כ"תפיסת הסגר הווינאית".

בשנת 1989 הוזמן פרופ׳ סלאביצ׳ק להרצות באוניברסיטה לרפואת שיניים קנגאווה (Kanagawa Dental University), ושם פגש את סדאו סאטו (לימים פרופסור באותה אוניברסיטה).

שיתוף הפעולה בין השניים העמיק עם השנים, ומאמצע שנות ה-90 החל פרופ׳ סאטו להעביר קורסים גם בווינה.

לפי הסבר מנהל המרפאה, את השיטה בנה פרופ׳ סלאביצ׳ק, ופרופ׳ סאטו ותלמידים ממדינות שונות צברו לאורך השנים הערכות מחקריות וקליניות.

מנהל המרפאה ותפיסה זו

מנהל המרפאה פגש בתפיסה זו בקורס של פרופ׳ סאטו שבו השתתף בשנת 1999.

מנהל המרפאה למד מפרופ׳ סאטו את התפיסה של גדילה והתפתחות ואת התפיסה של הכוחות הפועלים על השיניים.

לאחר מכן, בשנת 2000, למד ישירות מפרופ׳ סלאביצ׳ק את תפיסת תכנון התותבות, והשתתף גם במחקר "סגר, תפקוד המוח ולחץ" בהנחיית שני הפרופסורים.

את הרקע המקצועי אנו מציגים בעמוד על מנהל המרפאה, ואת המחקר בעמוד מחקר, מאמרים וכנסים.

כיצד פועלת הגנתולוגיה האוסטרית

בתפיסה זו אין קובעים את הסגר רק לפי המקומות שבהם השיניים נוגעות זו בזו.

מחברים בין חמש נקודות המבט הבאות, ומעבירים את המידע שנמדד לתכנון הטיפול.

נקודת מבטמה בודקיםהקישור לתכנון
אבולוציה, גדילה והתפתחותהתהוות עצמות הגולגולת, הלסת העליונה והתחתונה וקשתות השינייםשוקלים את יחסי המיקום בין השלד לשיניים
מישור ייחוס משותףמבנה השלד, תנועות מפרק הלסת, שיפוע משטח הלעיסהקוראים את הערכים לפי אותו ייחוס, ומעבירים אותם לארטיקולטור
כל שן ושןגובה השן, שיפועה וכיוון צירהשוקלים את הזווית הנדרשת לכל שן
סגר שבו השיניים נפרדות לפי הסדראופן היפרדות השיניים כשמזיזים את הלסת התחתונהבונים את שיפוע ההנחיה של כל שן
הסגר בזמן השינהמגע השיניים בזמן השינהבודקים, בנפרד מהיום, גם את המגע בלילה

① מבט מתוך האבולוציה, הגדילה וההתפתחות

בתפיסה זו, מערכת הלעיסה אינה נתפסת כמשהו שנועד ללעיסה בלבד.

היא נתפסת כמשהו ששינה את צורתו במהלך האבולוציה של האדם, יחד עם השינויים ביציבה ועם התפתחות המוח והשפה.

מקובל לראות במערכת הלעיסה מערכת המעורבת לא רק באכילה, אלא גם בנשימה, בבליעה, בתקשורת עם אחרים ובהתמודדות עם לחץ.

נקודת המבט היא שעצמות הגולגולת, הלסתות וקשתות השיניים אינן גדלות בצורה שנקבעה מראש בתורשה בלבד, אלא מתעצבות תוך הסתגלות לתפקוד ולסביבה מאז הלידה, ותוך השלמה הדדית.

פרופ׳ סאטו ועמיתיו התמקדו גם במחסור בבסיס העצם ביחס לגודל השיניים באזור השיניים האחוריות (posterior discrepancy).

נקודת מבט זו מוצגת גם בעמוד ניתוח צפלומטרי צידי.

② מדידה לפי אותו מישור ייחוס והצגה בארטיקולטור

כל המדידות מתבססות על המישור האקסיס-אורביטלי (מישור העובר דרך ציר הסיבוב של מפרק הלסת ודרך נקודה אחת מתחת לעין).

אחידות הייחוס מאפשרת לקרוא את ניתוח השלד, את תנועות מפרק הלסת ואת שיפוע משטח הלעיסה באותו קנה מידה.

ערכים אלה מוצגים על גבי ארטיקולטור Girrbach Reference SL.

איור של ארטיקולטור על גבי איור של שלד הראש, ובו מסומנים המישור האקסיס-אורביטלי (Axis-orbital plane) וקווי הזוויות
איור של הארטיקולטור ושל שלד הראש, ובו מסומן המישור האקסיס-אורביטלי

③ מתן זווית לכל שן ושן

שעווה שעוצבה שן אחר שן על גבי מודל מפוצל (הקשת כולה)
שעווה על גבי מודל מפוצל

גובה השיניים, הזוויות שלהן וכיוון צירן שונים משן לשן.

בתפיסה זו, גם את זווית המשטח המשופע של השן (זווית שיפוע הפסגות) קובעים ונותנים לכל שן בנפרד.

לשם כך משתמשים במודל מפוצל, שבו אפשר להוציא כל שן בנפרד, ומנהל המרפאה רואה בכך פעולת יסוד של תפיסה זו.

כתרים לבנים, ובהם שיניים שלכל אחת מהן צורה משלה
כתרים שבהם לכל שן צורה משלה

④ סגר שבו השיניים נפרדות לפי הסדר החל מהאחוריות

את שיפוע ההנחיה של כל שן בונים כך שכאשר מזיזים את הלסת התחתונה לצד, השיניים האחוריות נפרדות ראשונות, והניבים ושיניים נוספות נשארים כמנחים.

סגר זה נקרא סגר סדרתי (Sequential occlusion).

מקובל שאפשר לבנות אותו לפי אותה תיאוריה, מיישור שיניים ועד תותבת שלמה.

⑤ התחשבות בסגר בזמן השינה

אסכולה זו ביססה תיאורטית את הקשר בין האבולוציה של המוח, הלחץ הנפשי והסגר.

פרופ׳ סלאביצ׳ק ופרופ׳ סאטו דנים בחריקת שיניים ובהידוק שיניים כאחד מתפקודי מערכת הלעיסה, הפועל כאשר העומס הנפשי גדול.

זוהי הצגה של התפיסה, ואין משמעותה שהטיפול במרפאתנו מפחית לחץ.

במרפאתנו בודקים, בנפרד מהסגר בשעות היום, גם את מגע השיניים בזמן השינה.

BruxChecker, המשמש לשם כך, הוא לפי הסבר היצרן מכשיר המבוסס על השיטה של פרופ׳ סאטו.

מדוע המרפאה שלנו משתמשת בגנתולוגיה האוסטרית

כדי שקנה המידה של הבדיקה והתכנון יהיה אחיד גם כשהטיפול משתנה

ביישור שיניים, בתותבות, בהפרעות במפרק הלסת ובכתרים, שונים גם שיטות הטיפול וגם התוצר הסופי.

בכל טיפול, קודם מודדים את מבנה השלד ואת תנועות הלסת, ועל סמך התיעוד קובעים את הסגר שאליו מכוונים.

אין הכוונה לתת לכולם אותה צורה.

הכוונה היא לקרוא את הערכים שנמדדו אצל כל אדם באותו קנה מידה.

כדי לחבר בין הערכים שנמדדו לבין הצורה הסופית

קבלת ערכים מספריים בבדיקה אינה קובעת לבדה את צורת השיניים או ההתקן.

בתפיסה זו, מציגים על גבי הארטיקולטור את הערכים שנמדדו לפי אותו מישור ייחוס, ומעבירים את תוצאות הניתוח לצורה מוחשית.

כדי לא להעתיק את הסגר הנוכחי כמות שהוא

העתקת הסגר הנוכחי כמות שהוא לשיניים חדשות עלולה להעתיק גם את הסטייה שהייתה מקור הבעיה.

לכן במרפאתנו קובעים את הסגר שאליו מכוונים מתוך הנתונים שנמדדו.

כדי להביא בחשבון גם את מגע השיניים בזמן השינה

מנהל המרפאה חושב על הסגר כך שיכלול לא רק את המגע הנראה בבדיקה בשעות היום, אלא גם את המגע בזמן השינה.

את המגע בזמן השינה בודקים לפני תחילת הטיפול, וגם במהלך הטיפול ולאחר סיומו.

כי זוהי תפיסה שנבחנת לאורך שנים רבות

מנהל המרפאה סבור שאי אפשר לשפוט אם תפיסת סגר טובה או לא על פי תקופה קצרה או מעקב אחד, וכי יש לבחון זאת לאורך שנים רבות.

גם מנהל המרפאה עצמו בחן מחדש את תפיסת התכנון שלו תוך מעקב לאורך זמן.

בפועל במרפאתנו

גנתולוגיה אוסטרית אינה שם של בדיקה או של מכשיר מסוים.

זוהי תפיסה המחברת בין האופן שבו קוראים את הבדיקות, האופן שבו מתכננים את הסגר שאליו מכוונים, ובין יצירת הצורה ובדיקתה.

1. בדיקה

הבדיקות משלבות, בהתאם לתסמינים ולמצב הפה, צילומי רנטגן של השלד, תיעוד תנועות מפרק הלסת, טביעות ומודלים, תמונות ועוד.

מה בודקיםהטכנולוגיה שבשימוש
מבנה השלדניתוח צפלומטרי צידי
תנועות מפרק הלסת במצב רפויCadiax
עקבות תנועת הלסת התחתונה במצב של הידוק (בהכנת תותבות)רישום קשת גותית תוך-פומי
כל שן ושןמודל מפוצל (sectioned cast)
שיפוע משטחי הלעיסהמדידת מישור הסגר
מגע השיניים בזמן השינהBruxChecker

כאשר התסמינים חמורים, ייתכן שנוסיף בדיקה של הרפלקסים של מערכת העצבים האוטונומית באמצעות רפלקס האישון לאור.

מסך הניתוח של צילום צפלומטרי צידי (צילום רנטגן של הפנים מהצד), ועל השלד משורטטים קווי הניתוח וסימנים
מסך הניתוח הצפלומטרי הצידי
מסך הרישום של Cadiax: על גבי רשת המחולקת לימין (Right) ולשמאל (Left), מוצגים כקווים מסלולי התנועה של מפרקי הלסת
מסך הרישום של Cadiax (מסלולי התנועה של מפרקי הלסת הימני והשמאלי)

2. תכנון

משלבים את תוצאות הבדיקות ושוקלים את מנח הלסת התחתונה שאליו מכוון הטיפול (מנח לסת טיפולי).

על סמך מנח זה קובעים את הגובה והזווית של כל שן ושן, את שיפוע משטח הלעיסה ואת אופן היפרדות השיניים כשמזיזים את הלסת התחתונה.

מה שמתקבל מערכי הבדיקות הוא יעד משוער לסגר שאליו מכוונים.

אין אלה ערכים המבטיחים תוצאה, אלא ערכי תכנון שעדיין לא נבדקו בתוך הפה.

טבלה המפרטת, שן אחר שן, את ערכי הזוויות שמכוונים בארטיקולטור
טבלת כיוון הזוויות לכל שן

3. יצירת הצורה

את מנח הלסת ואת הסגר שתוכננו מבטאים בצורה המתאימה לכל טיפול.

תכנון הצורה (Wax-up ועוד) נעשה במעבדת השיניים שבמרפאה, תוך בדיקה של הערכים שנמדדו ושל המודלים.

גם תותבות שלמות וגם תותבות חלקיות מתוכננות לפי תפיסה זו.

4. בדיקה בפה

לפני המעבר לשחזור הסופי, יש שלב שבו בודקים בתוך הפה, באמצעות התקנים ושחזורים זמניים ותותבות זמניות, את המנח ואת הסגר שתוכננו.

לאחר הכנסת ההתקן ועוד, לעיתים מתעדים שוב את תנועות הלסת ואת אופן המגע של השיניים ומשווים אותם לתכנון.

את אופן המגע של השיניים בזמן השינה ממשיכים לעקוב גם לאחר סיום הטיפול, ובודקים אם המצב שהושג נשמר.

שחזור זמני לשיניים אחוריות על המודל. על משטח הלעיסה נותרו סימנים אדומים וכחולים של נייר סגר
שחזור זמני עם סימני נייר סגר (על המודל)

מה אפשר ומה אי אפשר לעשות בגנתולוגיה האוסטרית

מה אפשר לעשות בתפיסה זו

  • לתת קנה מידה משותף לבדיקה ולתכנון ביישור שיניים, בתותבות, בהפרעות במפרק הלסת ובכתרים
  • לרכז את ערכי השלד, מפרק הלסת והשיניים לפי אותו מישור ייחוס, ולהציגם על גבי הארטיקולטור
  • לתת לכל שן ושן את הזווית המתאימה לה
  • להציג במספרים יעד משוער לסגר שאליו מכוונים

מה לא ניתן לעשות, וכיצד אנו משלימים זאת

מה לא ניתן לעשותכיצד אנו משלימים זאת
לקבוע את מנח הלסת או את זוויות השיניים של אדם מסוים על פי התיאוריה בלבדמודדים את ערכיו של אותו אדם באמצעות ניתוח צפלומטרי צידי, Cadiax, מודל מפוצל ועוד
להבטיח מראש את תוצאות הטיפולבודקים באמצעות התקנים ושחזורים זמניים ותותבות זמניות, ולפי הצורך מתעדים מחדש
לדעת על מגע השיניים בזמן השינה מבדיקה בשעות היום בלבדבודקים באמצעות BruxChecker את עקבות המגע בזמן השינה
לקבוע את הסיבה לתסמינים כמו כאבי ראש או נוקשות בכתפיים על פי תיעוד הלסת והשיניים בלבדמתוך הנחה שייתכנו סיבות נוספות מלבד הסגר, לעיתים אנו ממליצים על הערכה ברפואה כללית (לא רפואת שיניים) ובתחומים אחרים (עמוד הטיפול בהפרעות במפרק הלסת)

המהלך בפועל מושפע גם מהבדלים בהסתגלות הגוף ומגורמים שאינם קשורים לסגר, ולכן התוצאות משתנות מאדם לאדם.

שאלות נפוצות

האם גנתולוגיה אוסטרית היא שם של שיטת טיפול או של מכשיר?

לא. זהו שמה של תפיסה המסכמת כיצד בוחנים את הסגר וכיצד מתכננים אותו.

Cadiax, הארטיקולטור, המודל המפוצל, BruxChecker ועוד הם כלים לאיסוף מידע ולביטויו בצורה מוחשית בהתאם לתפיסה זו.

האם זה אותו דבר כמו "תיאוריית סאטו–סלאביצ׳ק"?

כן. בפרסומים של מנהל המרפאה, כמו "תיאוריית סאטו–סלאביצ׳ק (האסכולה של הגנתולוגיה האוסטרית)", נקראת אותה תפיסה בשמות אלה.

האם זו תפיסה המיועדת רק לאנשים עם הפרעות במפרק הלסת?

לא. גם בטיפולי יישור שיניים, תותבות וכתרים, אותה תפיסה היא הבסיס לבדיקה ולתכנון.

ההתקנים שבשימוש והתוצרים שמכינים שונים מטיפול לטיפול.

אם מתקבלים ערכים מספריים, האם גם הסגר לאחר הטיפול נקבע?

מה שמוצג בערכים המספריים הוא יעד משוער לסגר שאליו מכוונים.

המהלך בפועל מושפע גם מהבדלים בהסתגלות הגוף ומגורמים שאינם קשורים לסגר.

לכן בודקים באמצעות התקנים, שחזורים זמניים ותותבות זמניות, ולפי הצורך מתעדים מחדש.

האם עדיף להיפטר מחריקת השיניים?

מאחר שבחריקת שיניים פועלים כוחות חזקים, מקובל שהיא עשויה להיות קשורה לבעיות בשיניים, ברקמות שסביבן ובמפרק הלסת.

מנגד, פרופ׳ סלאביצ׳ק ופרופ׳ סאטו דנים בחריקת שיניים כאחד מתפקודי מערכת הלעיסה הקשורים לעומס הנפשי.

זוהי הצגה של התפיסה, ואין משמעותה שהטיפול במרפאתנו מפחית לחץ.

במרפאתנו בודקים באמצעות BruxChecker כיצד השיניים באות במגע בזמן השינה, ומשתמשים בכך בתכנון הסגר.

האם בודקים גם לאחר סיום הטיפול?

כן. ממשיכים לעקוב גם לאחר הטיפול אחר אופן המגע של השיניים בזמן השינה ועוד.

לדעת מנהל המרפאה, תפיסת סגר היא דבר שנבחן לאורך שנים רבות.

מקורות

להסבר הכללי (רקע התפיסה, עמודי התווך שלה והתפיסה לגבי חריקת שיניים) נעזרנו במקורות הפומביים הבאים. האופן שבו פועלת המרפאה שלנו מבוסס על הפרסומים וההסברים של מנהל המרפאה.

ייעוץ ופניות

התאגיד הרפואי גיבאקאי, מרפאת השיניים יושימי
מיקוד 194-0001, טוקיו, העיר מאצ׳ידה, צוקושינו 1-29-1, בניין Square 2, יחידה 302 (קומה 3)
טל׳ 042-795-1359 · פקס 042-795-1398
ימי פעילות: ב׳, ג׳, ה׳, ו׳, מ-10:00 עד 13:00 ומ-14:30 עד 18:00

הביקור הראשון מתחיל בייעוץ ראשוני (שירות פרטי, ללא כיסוי ביטוחי, 30 דקות עד שעה) הכולל בדיקות ואבחון. במסגרתו ניתן גם להתייעץ לגבי אבחנה שניתנה במרפאה אחרת.

במקרים דחופים, למשל כשאי אפשר ללעוס או כשהתסמינים חמורים, אנא התקשרו אלינו להתייעצות (042-795-1359).

מומלץ לקרוא גם

גישת הטיפול שלנו ↗לקריאה על הפעילות המחקרית והמאמרים ↗שעות פעילות והגעה ↗